קהילת דוד הורודוק
אתר הנצחה וזכרון ליהודי הקהילה שניספו בשואה
קהילת דוד הורודוק
תנועות פוליטיות ונוער

דוד הורודוק היתה עיירה ציונית ופעלו בה כל הזרמים הציוניים - כל התנועות הפוליטיות, תנועות הנוער וקיבוצי ההכשרה.

"הציונים הכלליים", "צעירי ציון", "המזרחי", "הפועל המזרחי", וכן "בית"ר" - היו חלק מהתנועות הפוליטיות.
בין תנועות הנוער ניתן לציין את "העובד הציוני", "פריהייט", "השומר הצעיר", "בית"ר" וכמובן תנועת "החלוץ".
והיו גם קיבוצי הכשרה - בדוד-הורודוק (שלוחת קיבוץ קלוסובה), בדוברין, בליסוביץ, בפינסק ובערים אחרות, קיבוצי הכשרה בהם השתתפו צעיריה של דוד הורודוק, עבדו והכשירו עצמם לקראת עלייתם ארצה.

 

תנועות פוליטיות ונוער
מתוך ספר הזכרון - נכתב ע"י י. ליפשיץ.

א. ההסתדרות הציונית

דוד הורודוק היתה עיר ציונית -  עוד מימי ״חובבי ציון״. כפי שהזכרנו כבר, נמצאה העיר בהשפעת יהדות ליטא - משם חדרה תנועת ההשכלה בסוף המאה ה- 19. משם - גם התנועה הציונית.

"התועה בדרכי החיים״ לפרץ סמולנסקין, ״אהבת ציון״ ו- ״אשמת שומרון", יחד עם ש״ס - קישטו את ארונות הספרים בבתי היהודים בדוד הורודוק.

בדוד הורודוק קראו עתונות עברית. את גליונות ״הצפירה״ כרכו בספר, את מאמרי ערב שבת של נחום סוקולוב היו קוראים ולומדים.

את הדור הצעיר חינכו ברוח ציונית - למטרה זאת הביאו לדוד הורודוק את בחירי המורים, ואלה הנהיגו את ה״חדר המתוקן״׳ בו למדו עברית בעברית. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, היו קיימים בדוד הורודוק חוגי נוער, שדיבר, בינו לבין עצמו, אך ורק עברית.

בשנת 1915, ערך הנוער, מתוך יזמה עצמית, אסיפת אזכרה לד״ר הרצל. בולי הקרן הקיימת נמכרו בחתונות, כאשר בולים אלה רק התחילו להופיע. שמעון לייכטמן ושלמה רוזמן, היו אלה שמכרו את הבולים בכל חתונה. בערב יום כיפור, היה מנהג לשבת על יד בתי הכנסת עם ״קערות״ למען ״קרן היישוב״. מי שתרם 25 קופיקות - הודפס שמו בספר מיוחד.

המורה שמעון לייכטמן ואשתו שיינה מראשוני מורי ״עברית בעברית״

המורה שמעון לייכטמן ואשתו שיינה מראשוני מורי ״עברית בעברית״
דער לערער שמעון לייכטמאן און זיין פרוי שיינע פון די ערשטע ״עברית בעברית״ - לערער

הרב ה״סלונימאי״ נוהג היה לתרום רובל אחד.

בגלל המלחמה והמשטר הצארי, קשה היה לפתח פעולה ציונית ענפה. אסיפות על נושאים ציוניים שונים היו מתקיימות בחשאי או בהסוואה.

פעולה ציונית מוגברת, התנהלה אחרי מהפכת קרנסקי בשנת 1917. כוחות העם, רדומים במשך שנים רבות, קמו וניעורו.

במרץ רב, מעודדים על ידי האמונה של אפשרויות רבות שהמהפכה תאפשר - ניגשו לפעולה ציונית.

כל האוכלוסיה היהודית כולה, התמסרה אז לפעילות ציבורית ופוליטית. להיות בלתי מפלגתי - היתה זאת בושה. ואכן, כמעט ולא היו בלתי מפלגתיים. כמעט ושכחו דאגות פרנסה וקיום ועסקו בעבודה מפלגתית.

במרץ רב עסקו בעבודת בחירות לאספה המכוננת ברוסיה, ארגנו את הקהילה היהודית, יסדו בית ספר עברי, ספרייה, הקימו קואופרטיבים, הפעילות היתה בכל שטחי החיים של העיר והקהילה.

 

הנהלת הספריה של ההסתדרות הציונית בדוד הורודוק - שנת 1917

הנהלת הספריה של ההסתדרות הציונית בדוד הורודוק - שנת 1917
ביבליאטעק פארוואלטונג פון די אלגעמיינע ציוניסטן אין דאוויד האראדאק - יאד 1917
יושב־ם : מימין לשמאל 1. יוסל מורבציק 2. אשר זגר 3. יושקה פרידמן.
עומדים : 1. מיכל פרידמן 2. לייבל לחובסקי 3. זלמן אלפינר 4. שלום קוויטני 5. בינה גורין.

כשהבולשביקים תפסו את השלטון בעיר - נחלשה הפעילות בחיים הציבוריים, אך כשנכנסו שוב הגרמנים לדוד הורודוק - החלה מחדש פעילות ציונית, ומקור עידודה, הצהרת בלפור שניתנה אז. אולם, כאמור - העיר עברה מיד ליד, הגרמנים עזבו, שוב נכנסו הבולשביקים - ושוב פסקה העבודה הציונית כליל.

כשעברה תקופת הסער של המלחמה הפולנית בולשביסטית, התגבש שלטון אזרחי בדוד הורודוק והחלה פעילות ציונית מוגברת.

ביקורו הראשון של שליח קרן היסוד - ד״ר חיימזון - בשנת 1923, הפך להפגנה ציונית אדירה.

במפעל ההתרמה לקרן היסוד, השתתפו תושבי העיר כולם על כל המפלגות ולרבות התושבים העניים ביותר. רב רושם, עוד יותר, היה ביקורו של שליח קרן הקיימת -יהושע מנוח מדגניה. אוירת חג אפפה את העיר. שליח מארץ ישראל - הכי מלתא זוטרתא היא?

רצו היהודים להצטופף סביב השליח - לראותו פנים - פני עובד אדמה אמיתי מארץ ישראל - רצו לנשום אוירא דארץ ישראל.

ה״גדוד״ הראשון למען הקרן הקיימת לישראל בדוד הורודוק

ה״גדוד״ הראשון למען הקהק״ל בדוד הורודוק
דער ערשטער קרן קימת - גדוד אין דאוויד האראדאק
יושבים : (שורה ראשונה מימין לשמאל) 1. איטקה ליפשיץ 2. חוה גורביץ 3. ברוך סלומיאנסקי
 4. ציפה רטנר 5. שושנה גלויברמן 6. סוניה ברוכין 7. אסתר מסטר.
(שורה שניה) 1. סוניה סלומיאנסקי 2. שרה וולפין 3. זלמן סלומיאנסקי 4. פיניה נובק 5. יהושע מנוח - שליח הקהק׳׳ל מארץ ישראל 6. יצחק לייבוש זגר 7. חיים פינקלשטין 8. לייצ'יק מורבציק.
עומדים : 1. מאיר ליפשיץ 2. אברהם פאין 3. דב רימר 4. שמואל צ'ציק 5. לייבקה רזניק
6. ארקה ליפשיץ 7. יעקב אלפינר 8. שמחה חבר 9. גרשון גלויברמן 10. פייבל שצקי

ביקורו של י. מנוח חיזק את הרוח וההכרה הציונית. היתה זאת הפגישה הבלתי אמצעית עם איכר מן הארץ. בביקור הנזכר נוסד ״גדוד הקרן הקיימת״ בעיר. ״גדוד״ זה היה פעיל בכל שטחי העבודה למען הקרן הקיימת - ריכז סביבו את כל הציונים (קרי חשובי העיר מכל הזרמים) מכל הגילים והתקיים עד מלחמת העולם השנייה.

לעת ההיא החלה העליה לארץ ישראל ומדוד הורודוק עלו חלוצים וכן משפחות שלמות: ל. דושניק, ד. רימאר, א. לאכובסקי, ש. מסטר, ז. פאין ועוד.

 

משפחת אהרן יונה שפר ליד האניה בקונסטנצה

משפחת אהרן יונה שפר ליד האניה בקונסטנצה בעלותם ארצה - שנת 1925
די פאמיליע פון אהרן יונה שאפער ביים שיף אין קאנסטאנץ אויפן וועג קיין ארץ ישראל - 1925

 

עם ייצוב החיים הציבוריים הנורמליים, החלו בפעולתן המפלגות הפוליטיות בעיר.

ראשונים שחידשו את פעולותיהן, היו הציונים הכלליים וצעירי ציון. היו אלה שתי המפלגות העיקריות במשך כל השנים שבין שתי מלחמות העולם, הגדולות ביותר במספר חבריהן, בהשפעתן ובפעולותיהן.

הציונים הכלליים, עם חידוש פעולתם, ניגשו לפעולת הסברה מקיפה, היו פעילים בקרן היסוד, קרן הקיימת וכן חידשו את ספרייתם שפעולותיה שותקו בזמן המלחמה הפולנית בולשביסטית.

הציונים הכלליים קיימו אספות והרצאות, עזרו בהקמת בית ספר ״תרבות״ ויותר מאוחר, יסדו את תנועת הנוער שלהם ״השומר הלאומי״ (אחר כך: ״הנוער הציוני״). הציונים הכלליים השתתפו במערכת בחירות, כגון: בחירות לסיים, למועצת העיריה, לועד הקהילה, לקונגרסים הציונים וכו'. זמן מה היה בעיר גם קיבוץ הכשרה -  ״הנוער הציוני״, שבאו ממקומות שונים ועשו את הכשרתם בדוד הורודוק. קיבוץ זה לא התקיים זמן רב בגלל מחסור עבודה בעיר. הוא חוסל בשנה הראשונה לקיומו - היא שנת 1934. הנוער של קיבוץ זה, עבר לנקודות הכשרה במקומות אחרים ושם חיכה לאישורי עליה לארץ.

 

״החלוץ הכלל ציוני״ בדוד הורודוק

״החלוץ הכלל ציוני״ בדוד הורודוק
די אלגעמיין ציוניסטישע החלוץ ארגאניזאציע אין דאוויד האראדאק

 

קבוץ הכשרה של

קבוץ פון ״הנוער הציוני״ און געזעלשאפטלעכער קאמיטעט ביים קבוץ אין דאוויד האראדאק - 1934

 

קבוצת חברי ״פועלי ציון (צ.ס.)

א גרופע ״פועלי ציון (צ.ס.) חברים אין דאוויד האראדאק  - יאר 1928
יושבים: (מימין לשמאל) 1. חיים לנסקי 2. שמואל צ׳צ'יק 3. ישה כגן 4. גוברמן 5. יוסף ליפשיץ
6. יצחק לייב זגר 7. יענקל אלפינר.
עומדים : 1. משה אהרן אלפינר 2. שיינדל צפורין 3. חיים וולפין 4. חייציק לנסקי 5. וולף דורצין
 6. ראובן מסטר 7. ראובן פרידמן 8. זליג יודוביץ 9. רחל צפורין  10. גדליהו אלפינר.

 

בשורות הציונים הכלליים נמצאו אנשים אמידים, בעלי בתים וכו'. אולם בעלי מלאכה, פועלים ונוער בכלל - היוו רזרבה אנושית למפלגת ״צעירי ציון״.

כמו הציונים הכלליים, כן גם ״צעירי ציון" - חידשו את פעולתם בדוד הורודוק וגיבשו את כוחם כראוי. היתה זאת מפלגה שאנשיה, ברובם צעירים, בני 18- 25. כוחות צעירים ודינמיים אלה, הורגשו בכל פעולה. מלאי אמונה ובטחון עצמי, שאפו הם להקיף חוגים יותר ויותר רחבים - פעולתם והשפעתם, בכל שטחי החיים הציבוריים, היתה, איפוא, ניכרת מאוד: הרצאות, אסיפות, שעורי ערב, פעולה למען הקרן הקיימת, כינוסים וכו'. אולם המפלגה היה שוקק חברים שבאו, ערב ערב, על מנת למלא עבודה, ככל אשר תוטל עליהם.

הפעולה לרכישת כלי עבודה, היתה להפגנה גדולה למען ארץ ישראל העובדת. ועדה מיוחדת נקבעה לשם הגשת עזרה לחלוצים, שבאו מרוסיה המועצתית.

לפי יזמתם, חודשה גם פעולת הועד למען יתומים. בשנת 1923 הוקם על ידם ״החלוץ״ ובשנת 1924 קיבוץ ההכשרה ליסוביץ.

בשנת 1925 נוסדה על ידי פוע״צ- צ.ס. ספריית פרץ שהתפתחה יפה, הן במספר קוראיה והן במספר הספרים - יקרי הערך.

בשנים האחרונות שלפני מלחמת העולם השנייה, היתה זאת הספריה היחידה בעיר. תנועת הנוער ״פרייהייט״ שנוסדה בשנת 1926, פיתחה בין הנוער פעולת חינוך רחבה, עזרה בהשלמת הלימודים והביאה לעליית נוער לארץ ישראל.

 

הנהלת הספריה ע״ש י.ל. פרץ בדוד הורודוק

הנהלת הספריה ע״ש י.ל. פרץ בדוד הורודוק - הצילום ליד ביה הספריה
פארוואלטונג פון פרץ ביבליאטעק אין דאוויד האראדאק - פאטאגראפירט ביים אריינגאנג אין ביבליאטעק מימין לשמאל — פון רעכטס אויף לינקס:
1. י.ל. זגר, 2. ישה כגן, 3. יוסל ליפשיץ, 4. ראובן מסטר, 5. חיים לנסקי, 6. זליג יודוביץ

בשנת 1931, החלה המפלגה לארגן לעליה את בעלי המלאכה, הוקם ״העובד״ ורבים מחבריו עלו לארץ.

פעולת המפלגה, נבלמה ונפגעה קשה בשנים האחרונות שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה - וזה בעטיים של נגישות השלטון הריאקציוני – החצי פאשיסטי ששרר בפולין. כך, למשל, נפסלה רשימת פוע״צ צ.ס. בבחירות לועד הקהילה בשנת 1937.

פעולה ציונית חשובה התנהלה על ידי ״המזרחי״ ו״הפועל המזרחי״. זה האחרון ייסד בשנת 1925 קיבוץ הכשרה בדוברין ומרבית חברי קיבוץ זה עלו לארץ ישראל.

״המזרחי״ ו״הפועל המזרחי״, לקחו חבל פעיל בעבודות קרן הקיימת וקרן היסוד.

בשנת 1925 נוסדה על ידי קבוצת חברים, מפלגת ״התאחדות״, אשר עם עליית מייסדיה לארץ - חדלה להתקיים.

מלבד שתי תנועות הנוער ״פרייהייט״ ו- ״העובד הציוני״, היו פעילות בדוד הורודוק עוד שתי תנועות נוער: ״השומר הצעיר״ ו- ״בית״ר״.

״השומר הצעיר״ נוסד בעיר בשנת 1927 וניהל פעולה חינוכית יפה בקרב הנוער בעיר,

היה פעיל בעבודות הקרן הקיימת ובליגה למען ארץ ישראל העובדת.

רבים מחבריו יצאו להכשרה ועלו לארץ.

כפי שהוזכר כבר, היתה דוד הורודוק עיר שכולה ציונית. ה״בונד״ כלל לא היה בנמצא בעיר.

כתוצאה מהמדיניות הריאקציונית אנטישמית של הממשלה הפולנית וכן בעטיו של מצב כלכלי קשה וחסר ישע של הנוער - נוסדה בעיר קבוצה קטנה של קומוניסטים - אך מספרם לא הגיע לעשרה.

השפעתם היתה אפסית, והקבוצה התפוררה לאחר שאחדים מהם נאסרו. חלק מהנאסרים... עלו לארץ, לאחר ששוחררו מבית הסוהר. יתרם נשארו בדוד הורודוק והפסיקו לגמרי את פעולתם הקומוניסטית.

בשנת 1939 כאשר נכנסו הבולשביקים לדוד הורודוק – היו אלה בין הפעילים במקום, ולא מעט צרות גרמו לעסקנים הציוניים. מלשינותם הביאה למאסר רבים מבין מנהיגי הציונים בעיר.

 

 

סניף

"התאחדות" ארגאניזאציע אין דאוויד האראדאק  - יאר 1930
יושבים : (שורה א' - מימין לשמאל) 1.  יצחק אלפינר 2.ברכה לוצקי 3. לאה שוסטקובסקי 4. צביה רפפורט 5. חיים בסביץ.
(שורה ב') 1. אברהם טיופלינקו 2. לאה טייטלבוים 3. אברהם אולשנסקי 4. ריבה מורבציק 5. (חסר שם)
6. שושנה לדצקי 7. איצל מורבצ'יק 8. חיה דורצין.
עומדים : 1. מוצני 2. מאיר רפפורט 3. (חסר שם) 4. משה רונקין 5. צביה צפורין  6. יהודית כצמן
7. רחל שטופר 8. שלמה שפירא 9. מרים בסביץ.

 

התנועות הסוציאליסטיות בדוד הורודוק בשנת 1905

לצערנו, אין בידינו חומר שיוכל להבהיר את שנת 1905 בדוד הורודוק. עלינו, איפוא, לשאוב את ידיעותינו מפי אנשים שזוכרים שנה זאת – אם כי בעצמם לא לקחו חלק פעיל במאורעות הסוערים בתקופה ההיא.

מזכרונות אלה מסתבר, שבשנת 1905 היתה פעילה בדוד הורודוק קבוצה קטנה של "בונד" בהנהגתו של אחד הלפנט, הוא א. ליטוואק המפורסם. כן היתה קיימת קבוצץ טריטו-ריאליסטים סוציאליסטים. על קבוצה זאת יש לנו אף הוכחה היסטורית: ב "פארווערטס" האמריקאי הודפסה בזמנו, תמונה של 20 חברים בדוד הורודוק (את התמונה הזאת, אנחנו מדפיסים בספר ה- "יזכור" שלנו). לפי המסופר, הקיפו התנועות הסוציאליסטיות האלה חוגים רחבים של נוער. בפרק זמן מסוים, היו הם אפילו השולטים בעיר. ארגנו הגנה עצמית, והיה בידיהם נשק. הם דרשו יום עבודה של 12 שעות. אולם הפועלים עצמם, לא רצו לעבוד כל כך "מעט", והמהפכנים היו מורידים אותם בכוח מהעבודה.

 

קבוצת סוציאליסטים טריטוריאליסטים בדוד הורודוק - 1905

קבוצת סוציאליסטים טריטוריאליסטים בדוד הורודוק - 1905
א גרופע דאוויד האראדאקער סאציאליסטן טעריטאריאליסטן  -  1905

היו מקרים, שילדים שהשתייכו למהפכנים, היו באים אל הוריהם שהעסיקו פועלים ומורידים את הפועלים מהעבודה.

מלבד זאת, עסקו המהפכנים בהפצת ההשכלה ובהשכלה עצמית.

עם כשלון המהפכה, התפוררו התנועות האלו בדוד הורודוק. אחדים מהם נאסרו ונשלחו לגירוש. רבים נמלטו לאמריקה ויתרם עזבו את דוד הורודוק.

כדאי לציין, שאחרי מהפכת קרנסקי בשנת 1917, ארגנו אנשי "פועלי ציון", מחדש את מפלגתם. אליהם הצטרפו כל אלה שהיו פעילים בתנועה המהפכנית בשנת 1905. הם גילו מסירות ופעילות והצליחו לארגן את כל הפועלים וגם אוהדים רבים.

הם ניהלו עבודה ענפה: סדרו הרצאות, שיעורי ערב, ספריות, חוג לאמנות, קואופרטיבים ותנועה מקצועית.

בעת ההיא, נחלקה העיר לשני חלקים: ציונים כלליים ו- "פועלי ציון". בבחירות לאספה המכוננת ברוסיה, קיבלה ההסתדרות הציונית 740 קול לעומת 620 קולות, שקיבלה מפלגת "פועלי ציון".

עם סיפוח דוד הורודוק לבולשביקים – נשתנה המצב. חלק ממנהיגי "פועלי ציון", עברו לבולשביקים, ואילו החלק הגדול של המנהיגים ואנשי השורה כולם – לא הצטרפו אליהם. אלה פרשו מחיים פוליטיים בכלל. ממפלגת "פועלי ציון" הגדולה, נשארו, איפוא, זכרונות בלבד. 

 

 

 

 

ארגון יוצאי דוד הורודוק והסביבה בישראל
רח' קפלן 2, בית יכין, תל אביב 6473403
 
הנחיות להעברת חומרים למנהל האתר