העיירה דוד–הורודוק, כיום בדרומה של מדינת בלארוס, ידועה בתהפוכות מדיניות רבות בתולדותיה.
היא נוסדה במאה ה-11 ע"י קבוצת טטרים ומוזכרת לראשונה בשמה המלא במאה ה-14 כשייכת לנסיכות הפינסקאית שעוברת משליטה ליטאית לפולנית ושוב לליטאית ושוב לפולנית. כך עד 1793 בה מתבצעת חלוקה של פולין (החלוקה השנייה) ודוד-הורודוק מוצאת עצמה בתחום הרוסי עד שנת 1920. משנת 1920 עד 1939 שייכת העיר שוב לפולין.
ב-19 בספטמבר 1939 נכנס הצבא האדום לדוד-הורודוק ומחזיק בה עד יולי 1941, אז נכבשת העיר ע"י חיילות היטלר.
בשנת 1944 כובשת רוסיה את העיר מידי הגרמנים ושולטת בה עד פירוקה של ברית המועצות הסובייטית והקמתה של מדינת בלארוס העצמאית.
דוד הורודוק נמצאת בחבל ארץ הנקרא פולסיה, כפופה מנהלתית לפינסק הסמוכה אשר כפופה לבירת המחוז ברסט.
את העיירה חוצה שלוחה של נהר ההורין שמתפצל מנהר הפריפייט הארוך שחוצה את דרומה של בלארוס ממזרח למערב. שני הנהרות שימשו ומשמשים עדיין עורק תחבורה חשוב בתוך היבשת ובימים רחוקים היוו את עורק הקשר החשוב של דוד הורודוק עם העיירות הסמוכות סטולין ופינסק. בדוד הורודוק אף נוסד קואופרטיב יהודי שהפעיל ספינות קיטור ששייטו בנהרות ההורין והפריפייט.
בין הערים והעיירות החשובים במרחק מאות אחדות של קילומטרים, ניתן להזכיר את מינסק מצפון, ברסט ואף וורשה ממערב, קייב מדרום וגומל ממזרח. עיירות סמוכות לדוד הורודוק שהיו גם מרכזי ישוב יהודיים חשובים הם סטולין, לחווה, טורוב, לוניניץ, מיקשביץ וכן סרני ודוברוביצה (כיום באוקראינה).
מסביב לדוד הורודוק שכנו כפרים ועיירות קטנות עם אוכלוסיה יהודית לא גדולה במיוחד בכל אחת מהן. יהודי חלק מעיירות אלה הובלו לרציחתם בבור ההריגה של יהודי דוד-הורודוק, ביניהן ניתן למנות יהודי העיירות: רמל, ולמיצ'י, לדזיץ', אולשני, אוזדמיצ'י, טורי, אולפין וטרבליצ'ה.
חבל הארץ בו שוכנת דוד-הורודוק, הנקרא גם חבל פולסיה, מוכה ביצות, במיוחד בתום החורף, הביצות מרובות וטובעניות. בגרשם את הנשים והילדים בתום האקציה הראשונה בה רצחו את כל גברי העיירה מעל גיל 14 קיוו הגרמנים כי מרביתם של הנשים והילדים המגורשים ימצאו את מותם בביצות האזור. רבים מהם מתו אומנם בתלאות הדרך, אך לאו דווקא מהביצות.
טמפרטורות ממוצעות בקיץ בדרום בלרוס כ – 200, ובחורף יכולות לרדת עד כדי 250 מתחת לאפס ואף למטה מכך. האזור מישורי והיערות הרבים הם חלק בלתי נפרד מהנוף באזור.
תושבי דוד-הורודוק והאזור בכללו מוצאים כיום את פרנסתם בחקלאות, במלאכה ובתעשייה זעירה וכן במסחר מפותח.
את בלארוס כיום חוצה אוטוסטראדה שתחילתה עוד במוסקבה וסופה בעיר ברסט. אוטוסטראדה זו שסלילתה היתה פרוייקט לאומי עוד בימי ברית המועצות, מקצרת קימעה את זמן הנסיעה בין מינסק עיר הבירה בה שוכן שדה התעופה הבינלאומי של בלארוס, לבין דוד-הורודוק שנמצאת במרחק של כ-450 ק"מ. רשת הכבישים האחרת הינה סבירה ובדרך כלל דו מסלולית בלבד.
לנוסעים לבלארוס מומלץ לנסוע בקבוצות מאורגנות. המטבע הוא רובל בלארוסי ועלויות המחיה היומיומיות אינן יקרות למטייל המערבי הממוצע.
|